הסיפור של עומר
עומר שלנו היה ילד אהוב, מוכשר, יפה, כריזמטי, מוקף בחברים ותמיד מחוייך ומאושר. גידלנו אותו בבית תומך, אוהב ומחבק והיינו משוכנעים שהכל נפלא.
הסיפור של עומר, יכול היה להיות דומה לסיפור של רבים וטובים מהילדים הנפלאים שגדלים בארצנו, אבל הוא לא.
ביום שישי, ה-29 בנובמבר 2019 בשעה 17:00 קיבלנו שיחת טלפון ששינתה הכל. עומר נמצא מחוסר הכרה והובהל לבית החולים לטיפול נמרץ. עומר נאבק על חייו במשך 5 ימים אך בסופו של דבר, ב-3 בדצמבר, הסמים הכריעו אותו.
מאז, לא עבר יום שבו לא חשבנו מה היה קורה אילו רק היינו מבינים בזמן, אילו רק היינו יודעים אז את מה שאנחנו יודעים היום.
ההתמכרות התחילה כבר בתיכון עם שתיית אלכוהול ועישון גראס. חשוב שתבינו, זה לא היה משהו קבוע אלא רק ׳פעם ב...׳ כשכל החבר׳ה נפגשים או כשמבלים במסיבה. וכמובן, המשפט המוכר כל כך, ״כולם עושים את זה". תקופת הצבא עומר השתתף במסיבות טבע. שם הריגוש מהגראס כבר לא הספיק ועומר התחיל עם אמ.די.
אחרי הצבא ושהיה בארה"ב הוא נסע להצטרף לחברים בהודו, רק לעשרה ימים, כי הוא התכוון לחזור לארץ ללימודי כימיה אליהם נרשם. אבל שבוע אחרי שהגיע להודו הוא כבר הודיע שהוא מאריך את הטיול לכמה חודשים... ערב אחד קיבלנו שיחת טלפון מחבר שהודיע לנו שיש בעיה עם עומר ושנבוא לקחת אותו לארץ.
כשעומר נחת בארץ התחלנו בתהליך של גמילה, בשלב מסוים חשבנו שעלינו על דרך המלך, שהוא מתגבר וחוזר לחיים הרגילים. אבל ההתמכרות היא מחלה כרונית. מחלה שניתן במאמץ רב ועם הרבה עזרה לשלוט בה ולהישאר נקי, אך המאבק אינו מסתיים אחרי גמילה מוצלחת וממשיך גם לאחר מכן - יום יום, שעה שעה.
לצערנו, במקרה של עומר הסמים ניצחו.
היום, אנחנו כבר יודעים שהיה אפשר לזהות את הסימנים עוד הרבה קודם. אל תתבלבלו, לא היה לנו ילד מסומם בבית, אבל אם היינו יודעים אז עד כמה עישון גראס מסוכן בגיל ההתבגרות, אילו כמויות אלכוהול מביאים בני נוער למפגשים עם החברה, או מה באמת קורה במסיבות טבע, יתכן והיינו יכולים לעצור את זה קודם, ייתכן ועומר היה היום בחיים.
במותו, תרם עומר שנים-עשר איברים שהצילו את חייהם של שנים-עשר אנשים. באותה רוח, החלטנו לעשות כל מאמץ על מנת להעביר את הסיפור של עומר ולקוות שבעזרתו, נצליח להסביר להורים כיצד לזהות את הסימנים כבר בהתחלה ולהציל ילדים נוספים עוד לפני שמגיעים לשלב שבו זה עלול להיות מאוחר מדי.
